בסיס מזומן
שיטה בה מועד ההכרה בהכנסות והוצאות מותנית במועד התקבול/תשלום בפועל .השיטה אינה עומדת בעקרונות החשבונאים המקובלים, אך היא מותרת לצורכי מס לבעלי מקצועות חופשים (כגון: עורכי דין, רופאים, יועצים וכדומה) ולעוסקים קטנים אשר אינם מנהלים מלאי.
לדוגמא: שולמו הוצאות שכירות במזומן עבור שלוש שנים מראש – עפ"י שיטה זו ההוצאה תוכר בשנה שבה שולמו ההוצאות.
בסיס מצטבר
זוהי השיטה החשבונאית המקובלת. לפי שיטה זו מועד ההכרה בהוצאות והכנסות הוא המועד בו נתקבלו השירותים או הסחורות (במקרה של הכנסה) או בוצעה ההתחייבות (במקרה של הוצאה) לעומת שיטת בסיס המזומנים בה יחשב מועד התקבול/תשלום בפועל. כלומר, ההכנסה מוכרת בין אם נתקבלה תמורה במזומן, ובין אם ניתן אשראי. וההוצאה מוכרת ברגע שנוצרה ההתחייבות, גם אם התשלום בפועל יתבצע בתקופה חשבונאית אחרת.
לדוגמא: שולמו הוצאות שכירות במזומן עבור שלוש שנים מראש – עפ"י שיטה זו ההוצאה תוכר על פני שלוש שנים.
חשבונית
זהו מסמך המופק עפ"י הוראות חוק מע"מ המעיד על ביצוע עיסקה.
להלן הפרטים שצריכים להיכלל בחשבונית:
תעוד פנים שהוא חשבונית ייערך לכל מכירה או מתן שירות בנפרד, או למספר מכירות לאותו לקוח ויכלול:
(1) שם הנישום, מענו ומספר תעודת הזהות או מספר החברה במשרד רשם החברות, או מספר האגודה השיתופית במשרד רשם האגודות השיתופיות, או מספר הרישום כעוסק לצורך מס ערך מוסף, לפי חוק מב ערך מוסף הכל בדפוס.
(2) התאריך;
(3) מספר תעודת המשלוח ותאריכה, פרט אם החשבונית נערכה בשלב משלוח הטובין; – לא רלוונטי
(4) שם הלקוח ומענו, להוציא מקרים של מכירות קמעוניות במזומן אלא אם כן על המכירה חל מס ערך מוסף בשיעור אפס או שהמכירה פטורה מהמס האמור; היה מענו של הלקוח ידוע לנישום – אין חובה לציינו;
(5) תיאור הטובין המאפשר זיהוי סוג הטובין, או תיאור השירות; לגבי טובין המפורטים בנספח ג' שבסעיף 36 יצויין שם היצרן ומספר סידורי של המוצר המוטבע על המוצר על ידי היצרן;
(6) היחידה שלפיה נמדדת הכמות;
(7) הכמות;
(8) מחיר היחידה, למעט מקרים שבהם לא נהוג לקבוע מחיר היחידה;
(9) סכום החשבונית.
חשבונית מס
זהו מסמך המופק עפ"י הוראות חוק מע"מ המעיד על ביצוע עסקה. רק עוסק מורשה יכול להפיק מסמך זה. ע עוסק זכאי לנכות מהמס שהוא חייב בו את מס התשומות הכלול בחשבונית מס שהוצאה לו כדין או ברשימון יבוא או במסמך אחר שאישר לענין זה המנהל, ובלבד שרשימון היבוא או המסמך האחר נושא את שמו של העוסק כבעל הטובין ושהניכוי ייעשה בתוך ששה חדשים מיום הוצאת החשבונית, הרשימון או המסמך.
תעוד פנים שהוא חשבונית מס יכלול –
(1) שם העוסק המורשה, מענו, הכותרת "חשבונית מס", המלים "עוסק מורשה", ומספר הרישום במשרד מס ערך מוסף – הכל בדפוס;
(2) המלה "מקור" בדפוס על מקור חשבונית המס בלבד;
(3) הפרטים שבפסקאות (2) עד (7) לאמור בהגדרת חשבונית.
(4) מחיר ליחידה ללא מס ערך מוסף, אולם אם הוא כולל מס ערך מוסף – תוך ציון עובדה זו;
(5) סכום חשבונית המס ללא מס ערך מוסף;
(6) סכום מס ערך מוסף ושיעורו בציון המלים "מס ערך מוסף"; אם כללה חשבונית המס גם עסקאות ששיעור המס עליהן הוא אפס או הפטורות ממס – יצוין בנפרד כל סוג של עסקאות;
(7) סכום חשבונית המס כולל מס ערך מוסף.
קבלה
זהו מסמך המעיד על על קבלת תשלום. תשלום הוא מזומן, העברה בנקאית, המחאה, כרטיס אשראי, הוראת קבע, עסקת ברטר או כל שיטת תשלום אחרת.
להלן הפרטים שצריכים להיכלל בקבלה-
(א) תיעוד פנים שהוא שובר קבלה ייערך לכל תקבול בנפרד ויכלול –
(1) מספר עוקב;
(2) שם הנישום ומספר תעודת הזהות או מספר החברה במשרד רשם החברות, או מספר האגודה השיתופית במשרד רשם האגודות השיתופיות, או מספר הרישום כעוסק לצורך מס ערך מוסף, לפי חוק מס ערך מוסף , התשל"ו- 1975.
(3) תאריך;
(4) שם המשלם ומענו, להוציא מקרים של מכירות קמעוניות במזומן; היה מענו של המשלם ידוע לנישום – אין חובה לציינו;
(5) סכום התקבול;
(6) מהות התקבול או ציון החשבון שאותו יש לזכות;
(7) חתימת המקבל, אלא אם כן נשלחה הקבלה כמסמך ממוחשב.
(ב) ניתן שובר קבלה בעד שטר או שיק, יכללו בו בנוסף לאמור פרטים מזהים: מספר השטר או השיק, שם הבנק וסניפו, זמן הפרעון או כיוצא באלה.
(ג) חשבונית שנערכה על פי סעיף 9 ושתמורתה סולקה במלואה סמוך למסירת הטובין או לגמר השירות וצוינו עליה המלה "נפרע" והפרטים הנדרשים בסעיף קטן (ב), תשמש גם כשובר קבלה; חשבוניות שנערכו כאמור ימוספרו בסדרת מספרים עוקבים נפרדת.
(ד) עותק אחד משובר הקבלה יימסר למשלם.
רואה חשבון
הגדרת מקצוע ראיית החשבון בישראל לפי חוק רואי-חשבון תשט"ו-1955, סעיף 1:
"ראיית חשבון" פירושו – בדיקתם, בקרתם או אישורם של כל מאזן, חשבון ריווח והפסד, חשבון הכנסות והוצאות, חשבון תקבולים ותשלומים וכל חשבון כיוצא בהם, ומילוי כל תפקיד אחר שנתייחד או שיתייחד בחיקוק לרואה חשבון, להוציא ניהול חשבונות;
"רואה חשבון" – מי שבידו רישיון בר תוקף שניתן לפי חוק זה.
בישראל , החוק המסדיר את מקצוע ראיית החשבון הוא חוק רואי חשבון, תשט"ו-1955. על פי חוק זה הוקמה מועצת רואי החשבון האחראית על מתן רישיון לעיסוק במקצוע.
רואי חשבון מועסקים במשק במגוון תפקידים. מעבר לעיסוקם בביקורת חשבונות כבעלי משרדי רו"ח או שכירים במשרדים אלה, עובדים רואי החשבון גם כמנהלי כספים, חשבים בחברות, כלכלנים ויועצים פיננסיים, וכן בתפקידים שונים במס הכנסה בשירותי מס וכלכלה שונים של המדינה, בחברות ביטוח וכיוצ"ב.
יועץ מס
מורשה לעסוק בייעוץ מס רק אלו הרשומים בפנקס יועצי המס, ויש להם רישיון בר- תוקף. תפקידו של יועץ המס לייצג נישומים בפני רשויות המס (מע"מ ומס הכנסה) ובפני ביטוח לאומי. חשוב לציין כי עפ"י חוק החברות יועץ מס לא רשאי לחתום על דוח המבקר של חברה , על תפקיד זה אמון רואה החשבון בלבד.
